את יעל כרמון כולנו זוכרים, אחרי שניצחה ב"המירוץ למיליון" VIP, והקפידה לעבור לסטטוס נשואה +1, תמר בת השנתיים, החבילה המשפחתית מתרחבת ובייבי קטן צפוי להתווסף אל המשפחה האוהבת – ממש בקרוב.
כזכור לכולנו יעל כרמון (33) השתתפה יחדיו עם בן דודה, יוסיאל נאמן (30), בתכנית ואף זכו במיליון בעונת האולסטאר של "המירוץ למיליון". השניים חזרו לעונת האולסטאר לאחר שהשתתפו בעונה החמישית של התוכנית, לפני כשלוש שנים, והודחו ברבע הגמר. אלא שמאז הזכייה, הספיקה כרמון לעשות עוד כמה דברים… ואפילו לטפח בטן חדשה דנדשה (בפעים השנייה, כן?).
כך כותבת כרמון בעמוד האינסטגרם הפרטי שלה: "בהתחלה חשבתי לדפוק לכבוד המאורע איזו תמונה ואו. נגיעה איפור שיער ופריים מוקפד. בסוף החלטתי שאני מחבקת באהבה את כל מה שהגוף שלי מביא איתו. את תמרונת, את הצלוליט, וגם את הבטן שעדיין כאן, אבל עכשיו יש לה הצדקה כי גם יש תינוק בפנים" 👶🏼.
כזכור לכולנו, רק בתחילת החודש פרסמה כרמון פוסט בעמוד האינסטגרם שלה בו היא כתבה בפירוט את דעתה אודות נושא ההנקה: "שבוע ההנקה שלום. שוב אני והדעה הלא פופולרית שלי. תחזיקו חזק. אחת החרדות הקשות שלי בהריון עם תמרי היתה מפני כשלון בהנקה. בכל קבוצת פייסבוק סחית אפשרית שהייתי חברה בה (ברוב הפתטיות שלי כהריונית בפעם הראשונה), היו סיפורי אימה על נשים שניסו ככל יכולתן להניק וללא הצלחה. אין חיבור, יש כאב, עייפות לא נורמלית, גודש, פטמות סדוקות… והגרוע ביותר- בדידות. בסיפור הזה אף אחד לא יכול לתת לך יד. התאכזבתי לראות בהרבה קבוצות שנשים שהעזו להודות בפה מלא שהחליטו לוותר על החוויה- קיבלו בראש. חזק. הרגיש לי כל הזמן שהתפיסה היא שיולדת שבוחרת לא להניק נתפסת כאמא פחות טובה, פחות מקריבה, פחות ״אינטיליגנטית״ כאילו לא מבינה את החשיבות.מרוב הפאניקה נרשמתי לקורס הכנה להנקה . האו סחית כאן איי גט???
עוד הוסיפה: "וקראתי וחקרתי והתפעלתי מהחברות והאחיות שלי וכמובן מיהרתי להכריז. אני אניק. בלעדית. לנצח נצחים. עד שהילדה מתגייסת.
בימים הראשונים אחרי הלידה של תמרי עמדתי למבחן אמהות לראשונה. דמיינתי לידה כמה שיותר טבעית וסיימתי בקיסרי חירום בהרדמה מלאה. זר לא יבין את תחושת הכשלון. בנוסף לכל זה- הילדה פשוט לא התחברה להנקה… גם ככה תחושות האשמה שלי על הדרך בה הסתיימה הלידה היו קשות מנשוא- ועכשיו גם להניק אני לא מסוגלת?
בהמשך אמרה: תמיד התגנבו מחשבות מאוד מאוד קשות. שבדיעבד אני מבינה כמה הן מסוכנות למצב הנפשי של אישה אחרי לידה. ״מה יגידו עליי״? ובעיקר מה יגידו עליי נשים אחרות. הרגשתי לאורך כל התקופה שיש איזשהו שיח שבמקום לנרמל את ההנקה הוא מעט עסוק בלמשטר אותה (מהמילה משטר). וכל זה תוך התנשאות קשה על מי שמרימה ידיים או בוחרת שלא. ופחדתי. מאוד. אני שלא הצלחתי ללדת… אם לא אצליח גם להניק לא אוכל לשאת את הבושה. לאחר מאבקים קשים בעזרת חברה כמו אחות שיועצת הנקה בעצמה – הצלחנו . חצי שנה הנקתי את תמר עם פטמת סיליקון מרוב הכאבים של הפציעות. ואז עוד שנה שלמה של הנקה ללא… עד היום שפיטרה אותי מתפקיד המזללה האנושית"
לסיום סיכמה: "לאורך התקופה הזו השתדלתי מאוד להתגאות בהנקה שלי אבל חלילה לא להתנשא על כל מי שבוחרת שלא. וזה המסר החשוב כאן בעיניי. התאמצי, השתדלי, אבל אל תוותרי על עצמך בדרך. לא מעטות החברות שלי שכמעט וחוו דיכאון אחרי לידה רק בגלל האכזבה מאי- צליחת ההנקה וזה עצוב. תתמכו בחברות, תעודדו, תייעצו ברגישות, אבל לעולם אל תשפטו. והכי הכי חשוב לזכור- המצב המנטלי של היולדת צריך להיות בראש סדר העדיפויות. לא מה יגידו, לא מה יחשבו. רק אמא שטוב לה 🙂 שבוע הנקה שמח. גם תמל זה אחלה 🙂 בתמונה- אני בלי הציצי בחוץ. זה אפשרי."
