לארי קינג, המגיש האמריקני האגדי, הלך לעולמו אמש כשלושה שבועות לאחר שאושפז בבית החולים סידרס סיני בלוס אנג'לס, אחרי שנדבק בנגיף הקורונה. סיבת מותו הרשמית טרם פורסמה בשלב זה אבל אנחנו נמשיך לעקוב. בינתיים נבכה ונציין את הדרך המרשימה שעבר בשנים האחרונות.
קינג התפרסם בזכות קריירה ענפה כמגיש טלוויזיה ורדיו, והיה ידוע בגישה הישירה אך לא עימותית שלו, שנתפסה ככזו שמקלה על מרואייניו ומאפשרת להם לענות באופן מחמיא על שאלות מורכבות. במרוצת השנים הוא זכה בפרסים רבים – בהם פרסי אמי ופיבודי – על תוכנית הרדיו "המופע של לארי קינג" ותוכניות הטלוויזיה "לארי קינג לייב", אותה הנחה במשך 25 שנה.
הוא נולד בברוקלין 1933 בשם לורנס הארווי זיגר לזוג הורים יהודים אורתודוכסים – ג'ני, שנולדה בלטביה ועסקה בתחום הטקסטיל, ואהרון, יליד אוסטרו-הונגריה, שהיה בעליה של מסעדה שכונתית בעיר מגוריהם ובהמשך החל לעבוד במפעל ביטחוני. אביו נפטר בגיל 44 מהתקף לב, ומותו השפיע עמוקות על קינג, שאיבד עניין בלימודיו.
כמו כן מגיל צעיר קיווה קינג לעבוד בתחנת רדיו ובשנות ה-50 חלומו התגשם לאחר שפגש במקרה עובד ברשת CBS, שהמליץ לו לעבור לפלורידה, בה שוק התקשורת החל להתרחב וסיפק הזדמנות לשדרנים חסרי ניסיון. קינג נסע למיאמי וכעבור מספר דחיות זכה בהתנסות רדיופונית ראשונה – מנהל תחנה קטנה במיאמי ביץ' שכר את שירותיו כמנקה ועוזר. כשיום אחד שדרן מהתחנה התפטר במפתיע – קינג הועלה לאוויר במקומו והרשים את מנהליו. הוא החל לשדר בתחנה במאי 1957 כדיג'יי, קריין חדשות ושדרן ספורט, ועל עבודתו קיבל 50 דולר לשבוע.
אגב, את שם הבמה שלו הוא קיבל כשמנהל התחנה טען כי זיגר הוא שם "אתני" מדי ולא קליט, ושניות ספורות לפני שעלה לאוויר בחר לארי בשם "קינג", עליו חשב לאחר שהבחין בעיתון בפרסומת לליקר באותו השם. כעבור שנתיים הוא שינה את שמו באופן רשמי ללארי קינג. בנוסף, קינג ניהל מערכת יחסים חיובית עם ישראל וביקר בה מספר פעמים – האחרונה שבהם ב-2015.
הוא אף סיפר על הקשר עם ראש הממשלה בנימין נתניהו: "אני אוהב את נתניהו כחבר, אף שאני לא תמיד מסכים עם השקפותיו. אני מכיר אותו מאז שהוא היה שגריר ישראל באו"ם. ראיינתי כל ראש ממשלה ישראלי חוץ מדוד בן-גוריון. הכרתי שנים את יצחק רבין, וגם אותו אהבתי מאוד".
