לאחרונה צוין יום המאבק הבינלאומי באלימות נגד נשים ואילנית לוי יצאה במונולוג חשוב אודות המצב.
אילנית לוי נגד אלימות ורצח נשים. המגישה יצאה במונולוג חשוב אודות המצב מאחר ולאחרונה צוין יום המאבק הבינלאומי באלימות נגד נשים: "המאבק שלנו. עשרים נשים נרצחו השנה בידי בני זוגן. עשרים נשים. אימהות, בנות, אחיות. "אל תשתקי", "קומי וצאי", "יש לך למי לפנות". אנחנו מדקלמים את המשפטים האלו, מבטיחים לנשים הכלואות בתופת יום יומית שנעזור, נחבק, נעטוף. אבל האם זה באמת מה שאנחנו עושים?"
"כשדיברתי על המאבק הכל כך חשוב הזה, קיבלתי המון הודעות מנשים אמיצות, ששיתפו אותי במציאות הנוראית, המצמררת שהן עברו וחלקן – עדיין עוברות. כל הודעה כזו, כל אישה כזו, היא עולם ומלואו שמפלח את הלב. אחת מההודעות הייתה של דנה, שם בדוי, שסיפרה לי שכבר עשר שנים היא אישה מוכה. עשר שנים. עכשיו היא סוף סוף אוזרת אומץ. מבקשת לעזוב. אבל – אין לה כסף. כן, דנה ענייה מדי בשביל לברוח מהגיהינום הפרטי שלה. והיא לא היחידה".
"אני עצבנית. אני כועסת על כל הילדים שמפקירים במדינה הזאת. מפקירים עשרות אלפי ילדים במדינה הזו למזל, לאלוהים… לא יודעת למי מפקירים אותם", היא אומרת בכעס כשאנחנו פוגשים אותה על סט צילומי פרסומת שנועדה להעלות את הנושא לסדר היום הציבורי. "משפחות שלמות נהרסות, דורות שלמים נהרסים ואני מרגישה שכולם שותקים. אנחנו מדברים על זה, עצוב לנו, כואב לנו ונקסט עד הרצח הבא".
"חשבתי שאנחנו חיים בעולם הרבה יותר מתוקן, כי חייתי בעולמי. בבועה שלי אני קוראת לזה. עם החברים שלי, הנשים ובני הזוג, והכל בסדר ורבים ומתווכחים. ככל שהעמקתי בנושא הבנתי כמה הבור הזה שחור משחור. אם זה מתחיל בבתי משפט, בהחלטות הזויות של שופטים ושופטות על גברים מכים. איך הגענו למצב הזה? איך יכול להיות שיש נשים שחיות בתוך התופת רק כי אין להן כסף לצאת? רק כי אין להן מי שיושיט יד בחוץ? הגיע הזמן שהמדינה, הפוליטיקאים, האנשים שמחוקקים את החוקים ומעבירים את הרפורמות, גברים ונשים לא רק יגנו את האלימות אלא גם יעשו, ישנו. תנו לנשים האלו מענקי חירום, מידיים, בלי טפסים ובלי בירוקרטיה, תעזרו להן לצאת, להתחיל חיים חדשים. מגיע להן, מגיע לילדים שלהן, מגיע לנו".
