מנהלו ושותפו של אייל גולן נחקר בפרשת "משחקי חברה" ושכב עם קטינה שהעידה בתיק


בית המשפט העליון התיר לפרסם כי בני פרץ קיים יחסים עם בת 17 שהיתה מוכרת לשירותי הרווחה, לפי החשד בתיווך אביו של גולן. אף שהודה כי שכב עמה, אמר פרץ בראיונות כי המתלוננות בפרשה הן שקרניות. התיק נגדו, כמו שאר המעורבים בפרשה, נסגר מחוסר ראיות

שותפו ומנהלו האישי של אייל גולן, בני פרץ, נחקר ונחשד בפרשת "משחקי חברה" וקיים יחסי מין עם אחת הנערות שזומנו להעיד בחקירה, כך התיר היום (שלישי) בית המשפט העליון לפרסום לבקשת "הארץ", אחרי מאבק משפטי ארוך. עובדה זו הוסתרה מהציבור בשל צו איסור פרסום שניתן לבקשתו של פרץ בהסכמת המשטרה, בהחלטה לקונית של שופטת בית משפט השלום בתל אביב, תרצה שחם קינן, ומבלי שהתקיים דיון בסוגיה. למרות מעורבותו בפרשה, הרבה פרץ להתראיין אודותיה ולהטיל רבב בנערות. עם פרוץ הפרשה, אמר פרץ כי "אין ילדות כאלה, זה הכל המצאות של התקשורת". בראיונות מאוחרים יותר אמר שמדובר ב"בנות שקרניות". הוא זומן לחקירה אחת, וכעבור כמה חודשים החליטה הפרקליטות לסגור את התיק נגדו בשל חוסר ראיות.

תחקיר "הארץ" שפורסם בספטמבר השנה, חשף מחדלי חקירה קשים בתיק והעלה סימני שאלה רבים לגבי המוטיבציה של מערכת אכיפת החוק לחקור כנדרש את הפרשה. באוגוסט האחרון הגישו "הארץ" וכתבת העיתון לשעבר רויטל חובל, באמצעות משרד עורכי הדין תמיר גליק וירון חנין ממשרד ליבליך-מוזר, בקשה להתיר לפרסום את החשד נגד פרץ. פרץ, שבנוסף להיותו שותף ב"ליאם הפקות" ומנהל של זמרים מפורסמים נוספים, משמש דירקטור ובעל מניות בחברת נדל"ן ציבורית, התנגד נחרצות לבקשה.

פרץ, יזם נדל"ן ובן למשפחת קבלנים מוכרת, זומן לחקירה באזהרה באמצע דצמבר 2013. היה זה כחודש לאחר שנחשפה הפרשה, בעקבות עדותה של מירי (שם בדוי), נערה בת 17 המוכרת לשירותי הרווחה. היא סיפרה כי באחד מני מקרים רבים שלח אותה אביו של אייל גולן, דני ביטון, למלון קראון פלאזה בתל אביב, שם התגורר פרץ, כדי שתוכל לפגוש שם את גולן.

"הייתי עם דני במשרד הפקות", שחזרה מירי בעדותה במשטרה, "כשיצאנו משם הוא דיבר בטלפון, לא יודעת עם מי, ואז הוא אמר שאייל אצל בני בסוויטה בקראון פלאזה". היא סיפרה כי בסוויטה המדוברת גולן לא חיכה לה, אלא פרץ, עירום. "ישבתי בהתחלה בסלון, עישנתי סיגריה. אחר כך שאלתי אותו איפה אייל, הוא אמר שהוא לא נמצא ואז נכנס לחדר וקרא לי. הוא היה עירום ואמר לי משפט אחד: 'שמעתי שאת אלופה'". פרץ מתראיין ב-2013 וטוען: "מעולם לא היו סמים או קטינות ליד אייל גולן":

מירי סיפרה על כך רק בעדותה השלישית, מה שעורר את חששה של החוקרת שהיא פוחדת מפרץ. "לא יודעת, לא שהוא מסוכן או משהו, אבל הוא בחוץ וכולם יודעים מי מסרה בעדות שלה מה", הסבירה. "אני מאוד מקווה שהכל יהיה רגוע". כבר בתחילה הבהירה כי פרץ סבר שהיא בת 18, כי כך אמר לו ביטון. על כן, החשד שיוחס לו היה הבאת אדם למעשה זנות, בתיווך של ביטון.

בחקירתו, שנערכה שישה ימים לאחר המעשה, הודה פרץ שקיים קשר מיני עם מירי – שעל בסיס עדותה הורשע ביטון בשורה של עבירות פליליות חמורות. עם זאת, פרץ טען כי מירי באה מרצונה ללא תיווכו של ביטון, וכי הוא שילם למונית שהסיעה אותה אליו. לדבריו, המקרה אירע חודשיים קודם לכן, "וגם זה אחרי שהתחמקתי". הוא אישר שנהגה להסתובב עם ביטון, וכי הכיר אותה באחת ההופעות של גולן. "לקחתי ממנה את המספר טלפון אבל לא הכנסתי אותו לזיכרון", אמר, "חייגתי אליה אחרי יום או יומיים ואז היא באה אליי". פרץ הכחיש כי אמר לה ש"שמע שהיא אלופה", אבל אמר כי אינו זוכר אם שמע משפט כזה מביטון. למרות פערי הגרסאות, חוקרי המשטרה לא ערכו עימות ביניהם.

"אז זה פשוט התחיל, כי רציתי לסיים עם זה כמה שיותר מהר ולחזור הביתה", סיפרה בעדותה. כשנשאלה מדוע לא הלכה כשהבינה שגולן לא במקום, השיבה: "לאן אני אלך? דני ביטון כבר נסע, אין לי כסף לא למונית ולא לאוטובוס, לאן אני אלך?" לדבריה, בסיום האקט נתן לה פרץ 50 שקלים למונית חזרה.

כמו שאר חבריו של גולן, גם פרץ לא נשאל במשטרה על חלקו של גולן ועל מקרים אחרים שבהם עלה שמו כעד. כך או כך, במארס 2014 החליטו פרץ וגולן לפטר את צחי אסולין, מנהל כספים בחברת ההפקה של גולן "ליאם הפקות", אחרי יותר מעשר שנים שעבד לצדו. בתגובה לתביעה שהגיש אסולין נגד פיטוריו, טען פרץ כי "לאור הנזק הפרסומי והכלכלי הגדול אשר נגרם לחברה וכן לאור ההיבט המוסרי, הרי שהמשך העסקתו של אסולין ו/או יתר המעורבים בפרשה יהיה בלתי אפשרי בנסיבות העניין". אסולין הגיב כי גם פרץ נחקר בפרשה והמשיך לעבוד בחברה, אלא שדבר חקירתו מעולם לא פורסם.

בדיונים בעניין בקשת "הארץ" ורויטל חובל להתיר לפרסום את החשד נגדו, הדגיש פרץ כי הוא "חשוד לשעבר", שהתיק נגדו נסגר, וכי פרסום החשדות יגרום לו נזק כבד. בדיון שהתקיים בבית משפט השלום אמר: "הבחורה הזאת ועוד המון בנות, לא משנה ששיקרו, הדפתי אותן עשרות פעמים לא להתקרב… כל חטאי הוא ששכבתי עם בחורה שהיא בת 18". הוא הוסיף כי המשטרה חקרה אותו חקירה קצרה ביותר וכי אינו מצליח להבין במה חטא.

עורכת הדין לבנת מלמד שליוותה את התיק מטעם הפרקליטות אמרה בדיון כי התיק נגד החשודים בפרשה נסגר בשל קשיים ראייתיים. היא הוסיפה כי לקראת סוף החקירה התאשפזה מירי במרכז לבריאות הנפש אברבנאל ושמצבה הנפשי היה קשה.

בית משפט השלום בתל אביב קבע בספטמבר כי ניתן לפרסם את חלקו של פרץ בפרשה. כך קבע גם בית המשפט המחוזי באוקטובר, וציין כי "מדובר בפרשה חמורה ביותר, פרשה של ניצול נערות צעירות הכרוכות אחר זמר נערץ, למעשים מיניים על ידי המקורבים לו, בין היתר אביו". השופט אברהם הימן ציין בהחלטתו כי "העניין הציבורי, מטעמים ברורים, אף שחלפו שש שנים, לא שכך", כי פרץ הוא "דמות ציבורית שיש עניין לציבור לדעת אודותיה ויותר מכך, מדובר בפרשה רבת תהודה ציבורית, שזכות הציבור לדעת אודותיה – רבת עוצמה היא".

פרץ, באמצעות עורכי דינו רונן רוזנבלום ונתי שמחוני, פנה לבית המשפט העליון בבקשת רשות ערעור. בית המשפט העליון קבע כי בשל הסוגיה העקרונית שעד כה לא הוכרעה בבית המשפט העליון, יש הצדקה לאפשר לפרץ להגיש ערעור שני על ההחלטה לפרסם את החשדות נגדו. היום דחה בית המשפט את הערעור והתיר לפרסם את הדברים.

בנימוקיהם, כתבו היום השופטים דפנה ברק-ארז, דוד מינץ ועופר גרוסקופף: "אנו סבורים כי אין לומר שפרטים הנוגעים לחקירה ולמעורבים בה אינם בעלי חשיבות לדיון הציבורי במעשים שעליהם נסבה החקירה. עוד נזכיר, בהיבט כללי יותר, כי בית משפט זה כבר עמד בעבר על האינטרס הציבורי הקיים בפרסום פרטים הנוגעים לחשדות בעבירות מין". בעניין הטענה של פרץ כי אינו נבחר ציבור, קבעו: "אף מי שאיננו נבחר ציבור עשוי להיחשב כ'דמות ציבורית' והדבר תלוי, בין היתר, במידת מעורבותו בעניין הנוגע לציבור ובבחירתו להעמיד עצמו בעין הציבור… בענייננו, עיסוקו של המערער נוגע ליחסי ציבור וכולל גם הופעות בתקשורת, ובהתחשב במכלול נסיבותיו לא ניתן לראות בו אדם פרטי ואנונימי לחלוטין".

הנימוק האחרון, עסק בטענה של פרץ כי הפרסום יגרום לו "נזק גם במישור האישי-משפחתי". "איננו מקלים בכך ראש. אולם, הנזק שייגרם למערער במקרה זה אינו חורג מהנזק 'הרגיל' המאפיין מצבים מסוג זה, שתמיד כרוך בהם כאב מהיבטו של הפרט הנוגע בדבר על רקע הצורך להביא בחשבון את האינטרס הציבורי. מכל מקום, כאמור, המערער יוכל לזקוף לזכותו בכל הקשר את העובדה שתיק החקירה נגדו נסגר".

מליאם הפקות נמסר: "בני פרץ פעל ופועל תמיד רק על פי החוק, וכך גם נקבע על ידי פרקליטות מחוז תל אביב, אשר החליטה על סגירת תיק החקירה. לפני שבע שנים הוזמן בני פרץ לחקירה של חצי שעה בלבד. מעולם לא הוגשה תלונה בפרשה נגד בני פרץ".

הרשמו לקבלת מייל על כתבות חמות מהאתר

 

 

דילוג לתוכן