חוגגים 10 שנים לפורטל

טל גלבוע בטור בלעדי בעקבות הצתת הכלבים: "יום בו עלינו לעשות חשבון נפש אמיתי"

עומרי חיון

29/09/2015

5:35

שתפו

שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

10482388_10152699931793485_1870348897757911254_n

יממה אחרי השריפה הקשה של הכלבייה בגליל, ומוות של בעלי חיים חסרי ישע, לטל גלבוע יוצאת "האח הגדול" לשעבר יש הרבה מה להגיד לכם, והיא לא חוסכת במילים, " איפה החמלה איפה?! איך אפשר לחשוב על להצית מקום על יושביו בני אדם או בעלי חיים ועוד כלבים כמו כל בעלי החיים, יצורים תמימים וחסרי אונים, לא יכלו לעשות דבר מלבד לנבוח את נשמתם. יום עצוב מאוד לכולנו, יום בו עלינו לעשות חשבון נפש אמיתי על היחס שלנו כחברה לאותם יצורים תמימים, לכל כך הרבה מוות מיותר", כותבת גלבוע בטור מיוחד עבור פורטל עומרי חיון.

6

ביום ראשון האחרון הוצתה הכלבייה של "תנו לחיות לחיות" בגליל, כולנו נותרנו המומים אל מול המראות הקשים של כלבים שנשרפו למוות, על לא עוול בכפם.

לטל גלבוע, יוצאת "האח הגדול" לשעבר ופעילה אדוקה למען זכויות בעלי חיים יש הרבה מה לומר על האירוע המזעזע: "בגליל ממוקמת אחת הכלביות של תנו לחיות לחיות, העמותה הגדולה ביותר בישראל הדואגת לבעלי חיים. אתמול בשעה 20:00 בערב עשן נוראי עלה מהכלבייה ורות, היתה הראשונה להגיע למקום. המראות היו קשים מנשוא, שבר גדול בהבנה שמישהו, אדם שאין לב בקרבו הצית מקום בו סגורים כלבים בכלובים ללא שום יכולת הגנה, מעשה נבלה. היידי ברחה מהכלוב הבוער והגיעה לכלוב של מקס חברה, אך האש אחזה בשניהם והם נמצאו שכובים זה ליד זו, גופות מפוחמות. רק לתאר את רגעי הזוועה בה הם הבינו כי לא יצליחו לעולם לברוח, את רגעי הזוועה בהם העשן שורף את נשימותיהם, צורב בעיניהם, עד הרגע בו הגוף נכנע לשריפה הפנימית.

5

הכלביה בגליל היא כלביה שיקומית והיא חלק מפרויקט של תל"ל שנקרא "מאלימות לחמלה", איפה החמלה איפה?! איך אפשר לחשוב על להצית מקום על יושביו בני אדם או בעלי חיים ועוד כלבים כמו כל בעלי החיים, יצורים תמימים וחסרי אונים, לא יכלו לעשות דבר מלבד לנבוח את נשמתם. יום עצוב מאוד לכולנו, יום בו עלינו לעשות חשבון נפש אמיתי על היחס שלנו כחברה לאותם יצורים תמימים, לכל כך הרבה מוות מיותר. כל כלבי כלביית סחנין הועברו הלילה לכפר רות, לכלביה, מלבד מוני, מוני נכווה בכל גופו ועבר למרפאת תל"ל לטיפול רפואי ושיקום. בישראל מומתים כל חודש כעשרת אלפים כלבים בהסגרים, רק לשים לב כי במרבית ערי ישראל לא תראו כלבים משוטטים, רובם ככולם נתפסים ומועברים להסגרים בישראל, בהסגרים לאחר 10 ימים מותר וחוקי להמית אותם. 10,000 כלבים כל חודש רק כי אין מישהו שישמש להם לבית. אני מכירה את הנושא מקרוב, התנדבתי בעמותת "חברים לחיים" 3 שנים, 3 שנים בהן הייתי מגיעה לכלביה והייתי אחראית להוציא את הכלבים לטיול, טיול אחד, פעם בשבוע במקרה הטוב. כמה פעמים עמדנו חסרי אונים מול משפחות שהביאו לנו את "בני המשפחה" שלהם עד לפני רגע וכרגע בגלל לידת תינוק/מעבר דירה/בן-בת זוג חדשים/ מחלה/הילדים לא רוצים (מחק את המיותר) אינם יכולים לטפל בהם יותר.

4

מי שלא ראה בעיניו את רגעי הבלבול, החרדה, הפחד וההבנה שזה עכשיו הבית החדש, הכלוב הזה, עם כל כך הרבה נביחות מסביב לא יבין. וכאלה עשרות אלפים בישראל. כך גם הכלבים של כלביית סחנין ולהם מלבד החיים שלא בבית (הכלבים בכלביות של תל"ל מקבלים את כל האהבה והטיפול המצוין בעולם אבל לכולנו ברור שאין כמו בית) נוספה הלילה טראומה קשה מנשוא, טראומה שתלווה אותם לעוד זמן רב, רק לדמיין אותם שומעים את חבריהם נשרפים למוות, את נביחות הכאב וגוויעתן- כמה נורא. אני מבקשת מכל מי שיכול להגיע לכפר רות ולשמש לפחות כאומנה לכלבים שעברו הלילה את טראומת חייהם, הם מבוהלים, מפוחדים, הכניסה לכלוב מעמתת אותם עם פחד נוראי. אנא, הגיעו וקחו עמכם חבר לחיים או לפחות לתקופה הקרובה עד שיעברו את הטראומה של הלילה. ג'ראלד קאטלר אמר "ככל שהקורבן חסר אונים יותר, כך הפשע גדול יותר" וזה נכון תמיד לבעלי חיים וילדים. זמן אמיתי לחשבון נפש. אני מקווה שימצא בן העוולה שגרם לזה ואני מקווה שישב שנים מאחורי סורג ובריח ומאחלת לכל יצורי כדור הארץ, בעלי החיים ובני האדם- חופש לכל".

2

אבל גלבוע לא נותרה לבדה במערכה, את הפוסט הבא פירסמו ביום ראשון האחרון בעמוד הפייסבוק של "תנו לחיות לחיות": "עדיין המומים וכואבים אנחנו נאלצים לספר לכם הלילה, כי את הכלבייה שלנו בגליל, ככל הנראה מישהו הצית. בסביבות השעה 20:00 בערב, עשן נוראי עלה מהכלבייה ורות, סבתא רות של הכלבים הגיעה לשם במהרה.  היידי, אהובה עדינה כל כך, ניסתה לברוח מהכלוב הבוער והצליחה. היא הגיעה לכלוב של מקס, הילדון שיש לו כל כך הרבה נמשים מתוקים על האף.

1

אבל האש תפסה את שניהם. כשסבתא רות הגיעה אליהם, היא מצאה את גופותיהם המפויכות, שוכבות זו ליד זה. הלוואי והייתי יכולה להעביר לכם במילים את הכאב הנורא שבמחשבה על חוסר האונים של שתי נשמות תמימות שמתו מוות בייסורים. על מה? למה? מוני האהוב נפצע. הוא יעבור למרפאה שלנו לקבלת טיפול רפואי. 12 כלבים נוספים, יצאו בלי פגע כשמכבי האש שהגיעו למקום פתחו להם מיד את הכלובים. הם מבוהלים עד עמקי נשמתם. מבולבלים, מחפשים את הסבתא בין תמרות עשן. 2 האמבולנסים שלנו עושים כעת את דרכם למקום. הכלבים יעברו לבית המחסה שלנו בכניסה לכפר רות. 12 כלבים שעברו לילה שחור, ליל גיהינום- זקוקים לכם שתבואו לקחת אותם הביתה. שתבואו לחבק אותם בלי סוף. להשכיח את המראות והריחות הכואבים".

3

שימו לב! הפקת "האח הגדול" מסתירה מכם את הסירטונים והסיפורים הכי חמים! הצטרפו לעמוד הסודי של עומרי חיון – הקליקו כאן

הרשמו לקבלת מייל על כתבות חמות מהאתר

 

 

 

דילוג לתוכן